החלטה בתיק ת"א 55612-07

בפניי בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן על ידי ביום 28.11.12. התובע (להלן: "המשיב") מתנגד לבקשה.

המבקשים מציינים בבקשתם כי הם מתעתדים להגיש בימים הקרובים ערעור על פסק הדין וטוענים כי באם יבוצע פסק הדין יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו.

בהתייחס לסיכויי הערעור טוענים המבקשים כי סיכויי ההצלחה טובים ביותר ומפרטים את ראשי הנזק השונים בהם נפסקו למשיב פיצויים בסכומים כאלה ואחרים, תוך שהם טוענים כי יש להפחית מסכומים אלה.
עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט כאשר חייב את מבקש מס' 2 באופן אישי לשאת בפיצוי המשיב.

באשר לאפשרות להשיב את המצב לקדמותו, המבקשים טוענים כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, כפי שפורט בתצהיר מטעמו אשר הוגש בתמיכה לבקשתו להשתת עלות בדיקת פוליגרף על המבקשים, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו, אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין.

עוד מוסיפים המבקשים ומציינים בהקשר זה כי נמסרה לידי ב"כ המבקשים הודעה על המחאת זכות של מיליון ש"ח בה ממחה המשיב את זכותו בכספים המגיעים לו מכוח פסק הדין לטובתה של הגב' רות שלום. לטענת המבקשים, ככל שיועברו הכספים מכוח פסק הדין, לעולם לא יוכלו להיות מוחזרים.

המבקשים טוענים כי הפגיעה אשר תגרם להם אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין גדולה מהפגיעה אשר תגרם למשיב נוכח עיכוב תשלום הפיצויים אשר נפסקו לו.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין ובמיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי.

לטענת המשיב, המבקשים לא הראו סיכויי הצלחה בערעור.

באשר לקושי להשיב את המצב לקדמותו אם יבוצע פסק הדין טוען המשיב באופן כללי כי יש צורך להניח תשתית ראייתית של ממש לתמיכה בטענת אי היכולת להשיב את כספי הזכייה, אך אינו מתייחס לגופו של עניין להמחאת הזכות בכספים המגיעים לו מכוח פסק הדין.

המשיב מוסיף וטוען כי בהתנגשות בין האינטרס של הזוכה למימוש זכויותיו על פי פסק הדין לבין האינטרס של המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור, יש להעדיף את האינטרס של הזוכה.

דיון והכרעה

על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") הכלל הוא כי
הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין שמערערים עליו.
יחד עם זאת, לפי תקנה 467 רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב הביצוע (ראה: י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהד' שביעית, עמ' 895).

ההלכה כפי שנקבעה הינה, איפוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיק סטיה מן הכלל (ראה בש"א 3158 פלאטו שרון נ' קומפניפרייזן,פ"ד מה (5) 499, 503).

סטייה מהכלל האמור מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

האחד, כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעור והשני, כי אם לא יעוכב הבצוע והערעור יתקבל, יהיה קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו.

(ראה: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חב' לבנין בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג (2) 172, 174, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ (5) 403).